ציפוי שיניים לפני ואחרי

ההיסטוריה של ציפויי שיניים בישראל

רפואה

מתי נרצה לעשות ציפוי שיניים ואיזה סוג לבחור?

אחד הטיפולים האסתטיים השכיחים ביותר כיום ברפואה בכלל ובתחום רפואת השיניים בפרט הוא טיפול ציפוי שיניים. בדרך כלל הציפוי יהיה מבוסס על אבקת חרסינה אולם יש גם ציפויים מוזלים יותר מחומרים אחרים. אילו ציפויי לבחור? מתי בכלל נרצה לעשות ציפוי שיניים? ואיך זה עובד? על כך ועוד ננסה לענות בדקות הקרובות.

מתי נרצה לעשות ציפוי שיניים?

ישנם מספר מקרים שכיחים בהם אנשים מעדיפים לעשות את ציפוי השיניים שלהם. ראשית ברוב המקרים מדובר בנושא אסתטי בלבד. כלומר אנשים שאינם מרגישים בנוח או אינם מרגישים בטוחים עם החיוך הנוכחי שלהם או מצב השיניים הנוכחי שלהם ורוצים לבצע טיפול ושדרוג לחיוך שלהם על ידי ציפוי חרסינה איכותי לשיניים. ציפוי שיניים יכול להיות פתרון נהדר גם בשל מקרים אחרים, לדוגמה: צבע לא אחיד בשיניים בשל סיבות גנטיות, שינויים במבנה הלסת, עקמומיות קלה בשיניים, שן שבורה, שיניים שהשחירו או השתנה צבען בשל סיגריות, אלכוהול או אפילו עם ההתבגרות בגיל.

אילו סוגי ציפויים הם הפופולריים ביותר?

  • ציפוי חרסינה מפורצלן וניר – אולי הסוג הנפוץ ביותר לציפוי שיניים מחרסינה. ציפויים אלה דקים מאוד ומכינים אותה במעבדה מיוחדת. אלה נחשבים לאסתטיים, איכותיים, חזקים ועמידים לאורך שנים רבות. הטיפול הנו טיפול שמרני והמטופל יכול לבחור את הצבע והצורה של השיניים. תוך 2-3 פגישות ניתן להגיע לתוצאות ולהשלים את הטיפול. החיסרון הוא שלאחר ההדבקה כבר אי אפשר לשנות את צבע הציפויים וציפויים אלה נחשבים ליקרים יחסית.
  • ציפוי מזירקוניה – אם אתם צריכים ציפוי שיניים בשילוב טיפול במקרים קליניים שונים כמו שחזור שיניים עם גשר וכד’ – מומלץ לעשות שינוי בציפוי חרסינה מזירקוניה. אלה עמידים לאורך שנים, בעלי אחוזי שחיקה גבוהים וכפי שאמרנו מתאימים בטיפול עם מקרים קליניים שונים. החסרונות הם המחיר היקר של הציפויים והצורך בהשחזה בשל עובי הציפויים.
  • ציפוי קומפוזיט – ציפוי זה מאפשר את השיפור של מראה השיניים באופן מהיר. הוא טיפול שמרני אך הציפוי אינו מחזיק זמן רב וצריך לחדש אותו פעם בחצי שנה לערך. ציפוי זה עשוי משרף מיוחד ולא מחרסינה. הוא מאפשר לרופא לעצב ולסגנן את הצורה של השיניים. אין גיוון מבחינת בחירת הצבעים על ידי הלקוח והוא נחשב לטיפול זול יחסית. טיפול זה מתאים בעיקר למי שרוצה לנסות ציפוי לתקופה מסוימת ולראות כיצד הוא עובד עבורו לפני שהוא מזמין ציפוי קבוע.

מעוניינים לשמוע פרטים נוספים על ציפויי שיניים אסתטיים? בקרו באתר של ד״ר מירי פיצ׳ר או חייגו עכשיו 03-5533347

ההיסטוריה של הדפיברילטור הקטן ועתידו הפוטנציאלי

רפואה

תמיד הוקסמתי מההיסטוריה, אז כשראיתי מאמר מתוך מכניקה פופולרית משנת 1933 על גרסה מוקדמת של דפיברילטור, הזנתי קצת. בעיקרון המאמר מדבר על מכונה חדשה שתוכנן על ידי ד”ר אלברט היימן ואחיו צ’רלס, שהיה מהנדס מחקר חשמל. המאמר מציג את המכונה כ- ” התחלה עצמית ללב האדם המת ‘. זה ממשיך ומתאר את המכשיר שניתן להשוות למתנע העצמי של מכונית מכיוון שכאשר מנוע המכונית מתייצב, מנוע המתנע הופך אותו עד שה- הצילינדרים עובדים שוב ובאותה אופן שהמכשיר החדש נותן זעזוע ללב כדי להתחיל אותו שוב. הדבר נעשה על ידי החדרת מחט בין הצלעות לתוך העורק הימני של הלב ואז התחלת גנרטור והצמדתו לתדר הנכון. המאמר מסיק כי רשויות הרפואה מנבאות תועלת רחבה למכשיר שנקרא ‘היימן אוטור’.

ובכן, אין הרבה מידע על מידת התפשטותו של היימן אוטור, אך ברור שאנחנו יכולים לראות שאותו מושג פותח לצורות הדפיברילטורים המודרניות שלנו. היו כמה ניסיונות מוקדמים יותר למכשיר דומה. אחד המכשירים המוקדמים ביותר הודגם בשנת 1899 על ידי הפיזיולוגים השוויצרים, ז’אן-לואי פרוסט ופרדריק באטלי. הם אישרו כי זעזועים חשמליים עלולים לגרום לפרפור חדרי (סוג של הפרעות קצב במקרים של דום לב) על כלבים ואז אפילו זעזועים גדולים יותר יוכלו להפעיל מחדש את ליבם. אני יודע שהאתיקה הניסיונית הייתה שונה אז, אבל מוטב שהפעילו מחדש את כל ליבם של הכלבים המסכנים האלה!

הדוגמה הראשונה שהוקלטה לזעזועים ששימשו להפעלה מחדש של לבו של אדם היא בשנת 1947 על ידי המנתח האמריקני קלוד ס בק. הסיפור מספר שבמהלך ניתוח של ילד בן 14, לבו נעצר. לבק הייתה תיאוריה שללב הייתה היכולת להתחיל שוב גם אחרי שהוא נעצר ועבד על מכונה המסוגלת להעביר זעזועים ללב. כאשר עצר ליבו של הילד, בק הורה להעלות את יחידת המחקר שלו ממרתף בית החולים. ההלם הראשון לא הצליח לעשות דבר, אבל כשבק ניסה פעם שנייה, ליבו של הילד התחיל שוב.

לרוע המזל לקח זמן עד שמישהו ניסה לשפר את הדגם הגולמי של בק (הדגם המקורי השתמש בשתי כפות עם ידית עץ כדי לספק את הטלטלה). יכולתי להמשיך הרבה זמן על כל ההתפתחויות, אבל אני הולך לדלג לכמה מהגדולות. בשנת 1956 הפגין פול זול את הדפיברילציה הראשונה (החיצונית) של החזה הסגור, כאשר מכונה שעבד עליה מהנדס חשמל, ויליאם קובנהובן מאז שנות העשרים. הדפיברילציה החיצונית הייתה הליך הרבה פחות פולשני וללא ספק פחות זמן. ואז השלב הגדול הבא היה בשנת 1978 כאשר הוצג הדפיברילטור האוטומטי הראשון (AED). ההמצאה הזו באמת שינתה דברים מכיוון שהיא כללה תהליך עם הוראות שהפכו עם הזמן לפשוטות מספיק במקום בו יכול אדם שקר להפעיל אותו.

 

עם הזמן AEDs הפכו נפוצים יותר ויותר ומתקנים רבים אף נדרשים להיות בעלי מתקן כזה. מחקרים הראו כי באזורים שיש להם תוכנית AED מסודרת יש שיעורי הישרדות של דום לב טובים יותר. אז לאן AEDs עוברים מכאן? אני חושב שהדבר הראשון ממשיך לנסות להפוך אותם לזמינים באופן נרחב יותר וזה עשוי אומר למצוא דרכים להפוך אותם לחסכוניים יותר כך שאנשים ישקלו אפילו להחזיק אותם במכוניות או בבתיהם. אך עד שלא תמצא דרך נוחה יותר, אני חושב שהדבר הטוב ביותר הבא הוא להמשיך ולפתח דברים כמו אפליקציות טלפוניות המראות היכן ה- AED הכי קרוב ומערכת רישום אוניברסלית שמקלה על כולם לרשום את ה- AED שלהם.
אפשר גם להפוך מכשירי AED לקלים ויעילים אפילו יותר לשימוש. לדוגמה, כאשר משתמשים ב- AED, ה- EKG מאוחסן בזיכרון של המכשיר וניתן להוריד אותו למסד נתונים שיאפשר לחוקרים להעריך. ממידע זה, הם יכולים לצמצם דגמים עתידיים של AEDs שיקראו טוב יותר את מקצבי הלב מאשר דגמים ישנים. יש גם מכשירי AED אוטומטיים לחלוטין המחייבים את המשתמש רק לצרף אותו למטופל ואז הם יקבעו אם יש צורך בהלם ולספק אחד אם זה כן. אולי אפילו המודל הקל לשימוש הזה יכול להיות אפילו המשך לחייאה. אני לא יודע אם זה עדיין נחקר, אבל החוקרים בדקו טכנולוגיה שניתן ליישם ל- AEDs שביצעו צורה של החייאה חשמלית. אם מושלמת ומכניסת AED, כל המציל היה צריך לעשות זה לצרף את ה- AED והמכונה תעשה את שאר העבודה.

למרות שחלק מהאנשים עשויים למצוא את הדיווחים האחרונים על כך שה- FDA מגביר את הרגולציה של דפיברילטור, אינו מרתיע, אני חושב שזו יכולה להיות הזדמנות נהדרת. אני מקווה שיצרני דפיברילטור לוקחים את זה בסיכוי לבחון מחדש את הדגמים שלהם ולחפש דרכים יצירתיות חדשות לשיפור הדגמים שלהם. אני בטוח שהאחים היימן או קואובןובן היו מתרשמים ממה שנבנה מהדגמים המקוריים שלהם ואני מאמין שאם יש להשתמש באותו סוג של חידוש לשיפור הדגמים הנוכחיים, ה- AEDs של העתיד יצילו יותר חיים מאיתנו אי פעם דמיינתיץ

פרופ' יהודה אדלר

ההיסטוריה של פרופסור יהודה אדלר וענף הקרדיולוגיה בישראל

רפואה

סביר להניח שאם אינכם שייכים לקהילת הקרדיולוגים בישראל או בעולם, לא הספקתם לשמוע עדיין את השם יהודה אדלר, אבל האנונימיות הזאת שמורה אך ורק לאנשים מן השדרה שאינם מעורבים בעולם הרפואה. בעולם הרפואה עצמו, נחשב פרופ’ יהודה אדלר לאחד הקרדיולוגים הבכירים בישראל, ולקרדיולוג בכיר ובעל שם בזירה הקרדיולוגית הבינלאומית.

רק לאחרונה מונה אדלר ליו”ר האיגוד האירופי למחלות קרום ושריר הלב, שם הוא מזניק שורה של מהלכים המיועדים להפוך את תחום מחלות קרום ושריר הלב מתחום קטן ועלום, שזוכה למחקר בהיקפים קטנים במיוחד, לתחום מרכזי וחשוב שיתפוס את תשומת הלב של קהילת הקרדיולוגים, בתחילה באירופה ובהמשך בעולם כולו.

זוכה להערכה רבה, גם מכיוונים בלתי צפויים

על פי הפרוטוקול של האיגוד האירופי, מחוייב פרופסור יהודה אדלר להעתיק את מגוריו לאירופה, סמוך למשרדי האיגוד, אך לראשונה אי פעם אישר האיגוד לאדלר להותיר את מגוריו בישראל, ולמלא את תפקידו מרחוק תוך עריכת ביקורים תדירים במשרדי האיגוד באירופה, וזאת לאור ההערכה הרבה לה הוא זוכה. הערכה זו מגיעה גם מכיוונים פחות טריוויאליים, כשרק לאחרונה, בכנס הקרדיולוגיה הבינלאומי שנערך בסרביה, ובו הרצה אדלר על ההתוויות העולמיות החדשות לטיפול במחלות קרום ושריר הלב, התוויות שאותן גיבש בעצמו, הוזמן אדלר לארוחת ערב חגיגית בבית המלוכה הסרבי, בהשתתפות הנסיך והנסיכה הסרביים. עוד באותו אירוע, זכה אדלר לאות יקיר הקהילה של הקהילה היהודית הסרבית, ומכל האירועים והאותות שקיבל בחייו, לאות הזה הוא מעניק את החשיבות הרבה ביותר.

קרדיולוג בכיר, מנהל בכיר

את קריירת הרפואה שלו העביר אדלר בעמדות הבכירות ביותר בענף הרפואה בישראל, במסגרתו שימש כמנהל המקצועות הרפואיים ויו”ר תכנית תלפיות בבית החולים שיבא תל השומר, וכן שימש כמנהל בכיר בהנהלות ובמועצות מנהלים של שורת גופים רפואיים בישראל. עם הזמן, הלך שמו לפניו ובמיוחד זכה לתהילה רבה מעבר לים, שם הוא זוכה להערכה מקרדיולוגים המתקשרים אליו בשעות הקטנות של הלילה כדי לקבל עצה דחופה לגבי טיפול שהם עוסקים בו מול הפציינטים שלהם. אחד הסיפורים היותר מוכרים בהם היה מעורב אדלר הוא סיפור הטיפול בשחקן הכדורגל המפורסם של קבוצת ריאל מדריד הספרדית, קרבאחל, אשר סובל ממחלה בקרום הלב, ונזקק לטיפולו הרפואי של יהודה אדלר על מנת להיות מסוגל לעלות שוב למגרשים ולשחק עם קבוצתו האהובה.

אהבה למקצוע מביעים באינספור דרכים

את אהבתו למקצוע מביע אדלר בשורה של מהלכים המיועדים לקדם את תחום מחלות קרום ושריר הלב בעולם כולו, ובכלל זה השקת וובינרים מקצועיים הפונים לקהילה הקרדיולוגית הבינלאומית, כתיבת הספר הראשון אי פעם בנושא מחלות קרום הלב, עריכת שיתופי פעולה עם גופי רפואה מובילים בזירה הבינלאומית, ובהם גם מיו קליניק, פרסום נייר עמדה בתחום מחלות קרום הלב ועידוד המחקר הרפואי סביב מחלות נדירות של הלב, כדוגמת אמילואידוזיס, שעלולה לגרום לפגיעה קשה באיכות חיי החולים בה ואף לסכן את חייהם, אך אינה זוכה לתשומת הלב המחקרית הראויה.

כמו כן, מקדיש אדלר זמן רב ומאמץ רב בטיפוח הדור הצעיר של בוגרי החוגים לרפואה בישראל ושל קרדיולוגים צעירים העושים את צעדיהם הראשונים בעולם הרפואה. רופאים צעירים אלה נושאים את עיניהם אל יהודה אדלר בניסיון ללמוד ולאמץ את המודל של רופא קרדיולוג בכיר ומוביל המקדיש את רוב זמנו לא מעל שולחן הניתוחים אלא במעבדות המחקר.

מרצה בכיר ומבוקש בקהילה הקרדיולוגית הבינלאומית

חלק גדול מזמנו של יהודה אדלר מוקדש אם כן להעברת הידע אותו הוא מפתח בעצמו, ובמסגרת זו נחשב אדלר גם לאחד המרצים הבכירים בעולם הקרדיולוגיה הבינלאומי. לא מתקיים כנס קרדיולוגי כזה ללא שאדלר מוזמן אליו כמרצה בכיר, ולא קיים ערוץ תקשורת בקהילה הקרדיולוגית שאותה לא מנצל אדלר בכדי לשתף את עמיתיו הקרדיולוגים בממצאי המחקר שלו, מתוך ניסיון להעביר ולהנחיל את הידע וכן במטרה לקבל פידבקים מקצועיים ולשפר את היכולות המחקריות שהוא מיישם.